Troumot
Daf 43a
אָמַר רִבִּי אִמִּי צְרִיכִין לְמֵיחוּשׁ לְמָה דְבִירְייְתָא חָֽשְׁשִׁין. אָסוּר דְלָא מִיתַּן בַּר נַשׁ פְּרִיטִין גַּו פּוּמָא. 43a וְתַבְשִׁילָה תוֹתֵי עַרְסָא. פִּיתָּא תְּחוֹת שִׁיחִיָּא. מִיצַּע סַכִּינָא גַו פּוּגְלָא. סַכִּינָא גַו אֶתְרוֹגָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן כָּל זִיעָא דְנַפְקָא מִבַּר נַשׁ סַם מָוֶת הוּא חוּץ מִזִּיעַת הַפָּנִים.
Traduction
R. Amé dit: il faut prendre ses précautions contre tous les dangers que l’homme sait pouvoir survenir. Ainsi il est défendu de mettre dans la bouche des pièces de monnaie de cuivre (couvertes d’ordinaire de vert-de-gris), ni de placer des mets sous le lit (la mauvaise odeur pouvant les endommager), ni le pain sous les membres d’où s’échappe la sueur, ni d’enfoncer un couteau soit dans un radis, soit dans un cédrat (parce qu’on pourrait se couper s’il se retournait). R. Yossé bar R. Aboun dit: toute sueur qui découle de l’homme est aussi dangereuse qu’un poison sauf celle du visage.
Pnei Moshe non traduit
צריכין למיחש. צריכין אנחנו לחוש ולהזהר ממה שהבריות אומרים שיש לחוש כדקחשיב ואזיל:
אסור דלא מיתן בר נש פריטין גו פומא. מפני שהפרוטות יד הכל ממשמשין בהן ופעמים יש עליהן רוק יבש ממוכי שחין או זיעת האדם שהיא סם המות חוץ מזיעת הפנים כדלקמן:
פיתקא. פת לחם תחת בית שחיו מפני הזיעה. ויש גורסין פיסתתא פס ידו תחת בית השחי שמא נגע בידו סם רע:
ותבשילא תותי ערסא. שמא יפול לתוכו דבר המזיק. א''נ מפני רוח רעה ששורה עליהן:
מיצע סכינא. וכן לתחוב הסכין תוך הצנון או תוך האתרוג ולהניחו שמא יפול אדם על חודו:
כַּד שְׁאָלוּן לְרִבִּי יוֹנָתָן אָמַר לֵיהּ עַרְבָא דְנַפְשָׁךְ אֲנָא. אָמַר רִבִּי יַנַּאי אִין קָטָא קָטָא שִׁיחוֹר. וְאִין אוֹבַד אוֹבַד מַרְגָּלִי. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אִלּוּ זְבַנְתְּ גַּרְמָךְ לְלוּדָנִין הֲוָה מַזְבִּין לְהוֹן בְּדָמִין יְקָרִין. וְהָכָא בְדָמִין קְלִילִין.
Traduction
Lorsqu’on interrogea R. Yonathan à ce sujet, il répondit: suis-je responsable de ta vie! R. Yanaï dit: En cas de doute sur le danger du vin découvert, si tu bois et que tu en profites, le gain ne vaut guère plus d’un charbon (bien peu); mais si tu perds, c’est la perte d’une perle précieuse irréparable (la vie). R. Simon exprima cette idée en ces termes; si tu te vendais au Lydiens anthropophages, tu vendrais ton corps à un pris très élevé; et tu veux l’exposer par un vil prix.
Pnei Moshe non traduit
אין קטא קטא שיחור. כך היה משיב ר' ינאי להרוצים להכניס עצמן בספק סכנה אם תחטוב חוטב אתה את הפחם ואם תאבד אובד אתה את המרגלית ומשל הוא כלומר ודבר מה יעלה בידך ולמה לך בשביל דבר מועט להכניס עצמך לספק איבוד נפש. ולחטוב עצים תרגום ירושלמי למיקטב קיסין:
ר''ל. היה אומר אם מכרת עצמך ללודנין. הם הלודיים האוכלין בשר האדם בדמים יקרים היית מוכר עצמך ועכשיו למה לך למכור עצמך בדמים קלים ומועטים ובשביל דבר מועט לא תסכן נפשך:
תַּנֵּי מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ לֹא יִרְבַּץ בָּהֶן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְלֹא יִשְׁפְּכֵם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא יַשְׁקֶה לְגוֹי וְלֹא יַשְׁקֶה מֵהֶן בֶּהֱמַת חֲבֵירוֹ אֲבָל מַשְׁקֶה הוּא בְהֶמְתּוֹ. מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ לֹא יַשְׁרֶה בָהֶן אֶת הַטִּיט וְלֹא יְכַבֵּס בָּהֶן אֶת הַכֵּלִים וְלֹא יַדִּיחַ בָּהֶן קְעָרוֹת כּוֹסוֹת וְתַמְחוּיִין. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. אֲחֵרִים אוֹמְרִים לֹא אָֽסְרוּ אֶלָּא מְקוֹם סִירְטָא. פָּנָיו כְּסִירְטָא הֵם. רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו כְּסִירְטָא הֵן. מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ לֹא יְגַבֵּל בָּהֶן אֶת הָעִיסָּה. רִבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֲפִייָה מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁאֵירֶם נָחָשׁ כָּלָה בְאוֹר. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בִּשְׁאֵינָהּ נוֹפֶלֶת. אֲבָל אִם הָֽיְתָה נוֹפֶלֶת אָסוּר.
Traduction
On a enseigné (253)Tossefta sur ce traitŽ, VIIÊ; Babli, Ab™da zara ( 38b).: il ne faut se servir de l’eau découverte, ni pour arroser le parquet (avant de balayer), ni la jeter sur la voie publique, ni en donner à boire à un païen, ni même en faire boire à l’animal domestique de son voisin, mais on peut en donner à sa propre bête (à ses risques et périls); de même, on ne l’emploiera pas à tremper du mortier, ni à laver son linge, ni à nettoyer la vaisselle, telle que marmites, coupes et plats, et à plus forte raison est-il défendu de s’y laver le visage, ou les mains, ou les pieds. Selon d’autres, on n’a interdit que les places du corps où il y a des rides ou cavités; ainsi, le visage en a, la tête, les doigts de la main ou des pieds en ont (l’espace entre la chair et l’ongle pourrait conserver cette eau dangereuse). Enfin, l’eau découverte ne pourra pas servir à pétrir la pâte. Selon R. Néhémie, c’est permis par la cuisson ultérieure, vu que le venin du serpent est annulé en passant au feu. R Simon dit au nom de R. Josué b. Lévi: il est permis de manger ce pain lorsqu’il ne tombe pas en morceaux (preuve d’annulation du poison); mais s’il est tombé en morceaux, il est interdit (le poison étant resté).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ו:
לא ירבץ בהן. להשכיב את האבק שלא יעלה:
ולא ישפכם ברה''ר. שמא יעבור אדם עליהן יחף ויעמוד הארס בין קשרי אצבעותיו וכיון שנוקב את הבשר שוב אין לו רפואה:
לא אסרו אלא מקום סירטא. מקום שיש בו סדקים ובקעים. ופריך פניו בסירטא הם בתמיה מה יש סדקים בפנים עצמו וקאמר דראש אצבעות ידים ורגלים קאמרי דכסירטא הן בין אצבע לאצבע וכן בתוך הכף יש סדקים:
בשאינה נופלת. בשאין הפת עושה ניפולין אבל אם הוא עושה ניפולין שנפרדת לחתיכות חתיכות יש חשש שעדיין הארס בתוכה ולפיכך היא מתפרדת לחתיכות:
הַכֹּל מוֹדִין בְּמַיִם שֶׁהוּחְמוּ שֶׁאָסוּר. מַה בֵּין פַּת וּמַה בֵּין הַמַּיִם. כָּאן הָאוֹר שׁוֹלֵט וְכָאן אֵין הָאוֹר שׁוֹלֵט. כָּאן הַכֵּלִי מַפְסִיק וְכָאן אֵין הַכֵּלִי מַפְסִיק. שְׁמוּאֵל אָמַר מַה יַעֲשֶׂה לִי רָשָׁע זֶה אֵין אֲנִי שׁוֹתֶה אֶלָּא חַמִּין. מִילְתֵיהּ אָמַר צוֹנִין שֶׁנַּעֲשׂוּ חַמִּין מוּתָּרִין. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה רָשָׁע זֶה דַּעְתּוֹ נְקִייָה וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה חַמִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ צוֹנִין. מִילְתֵיהּ אָמַר חַמִּין וְנַּעֲשׂוּ צוֹנִין מוּתָּרִין. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בֵּין זֶה בֵין זֶה אָסוּר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן חַמִּין כָּל זְמָן שֶׁמַּעֲלִין הֲבָל הֲרֵי אֶלּוּ מוּתָּרִין. אֲבָל מַיִם הַמְּגוּלִּין אַף עַל פִּי שֶׁמְּחַמְּמָן הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. מֵי כְּבָשִּׁין וּמֵי שְׁלָקוֹת וּמֵי תוּרְמוֹסִין הֲרֵי אֶלּוּ מוּתָּרִין. מַיִם שֶׁהִדִּיחַ בָּהֶן כְּבָשִּׁין וּשְׁלָקִין וְתֶרְמוֹסִין הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. הִדִּיחַ בָּהֶן עֲנָבִים וְאוֹבְשִׁין לְחוֹלֶה אָסוּר.
Traduction
Tous reconnaissent que l’eau, même si elle a été échauffée, reste interdite. Pourquoi cette différence entre l’eau et le pain? C’est que ce dernier est directement sujet au feu, l’autre non; pour l’eau, le vase qui la contient la sépare du feu, tandis que le pain est cuit directement par le feu, sans séparation. Samuel dit: je n’ai pas à me préoccuper de ce que fera ce méchant serpent; car je bois seulement du chaud (sur lequel le contact du serpent n’a pas d’effet). C’est aussi pourquoi il a été dit: l’eau froide qui a été chauffée peut rester découverte et l’usage en sera permis. R. Hanina dit: ce méchant reptile se vautre tranquillement dans l’eau chaude devenue froide, mais ne la boit pas. Aussi dit-on que l’eau chaude refroidie qui a été découverte reste permise. R. Abahou dit au nom de R. Yohanan qu’en tous cas l’eau froide découverte est interdite. Un enseignement vient appuyer l’assertion de R. Yohanan: aussi longtemps que la vapeur s’échappe de l’eau chaude, elle peut rester découverte sans danger (le serpent craint d’en approcher); mais lorsqu’après cela elle reste découverte, si même elle a été chauffée, elle est interdite. L’eau provenant d’objets confits, ou marinés (ou bouillis), ou l’eau dans laquelle on a mis à tremper des lupins qermo'', peut rester découverte sans danger (cette eau étant acidulée). L’eau dans laquelle on a seulement rincé des objets confits, ou bouillis, ou des lupins, est interdite si elle a été découverte. De même, si l’on y a rincé des raisins ou des verjus pour qu’un malade puisse en manger, cette eau est interdite.
Pnei Moshe non traduit
כאן האור שולט. בפת חום האור שולט ומחמת זה כלה האירס וכן אין כלי מפסיק בין פת להתנור אבל במים שהוחמו אין האור שולט במים עצמן והכלי הוא מפסיק בין מים להאש:
מה יעשה לי הרשע. הנחש הזה שאין אני שותה אלא חמין וס''ל דבחמין אין שום חשש וכדמסיק דמילתיה דשמואל אמרה כלומר דשמעינן ממילתיה דצונן שנעשו חמין מותר דאין חשש שמא שתה מהן כשהיו צונן דא''כ היה ניכר כשהוחמו שהיו נשתנין מחמת הארס השוקע למטה:
רשע זה דעתו נקיה. ומריח מה שהוא שותה ואם הן חמין שנצטננו אינו שותה מהן ושמעינן ממילתיה דר' חנינא דחמין שנעשו צונן מותרין דכשנצטננו דעתו נקיה ואינו שותה וכשהן חמין מסתמא אינו שותה מהן:
בין זה ובין זה אסור. דלעולם חוששין וכדתנינן בתוספתא שם דמסייע ליה לר' יוחנן דחמין דוקא כל זמן שמעלין הבל אינו שותה מהן ואח''כ שותה ודלא כר' חנינא וכן שנינו שם דמים המגולין אע''פ שמחממן אסורין ודלא כשמואל:
מי כבשים וכו'. המים שנכבשו בהן מותרין שאין שותה מהן ואם לא כבש אלא הדיח בהן שותה והרי אלו אסורין:
ואובשין. מל' באושים:
אסור. ובתוספתא גריס אין בהן משום גילוי:
הַמְּשַׁמֶּרֶת שֶׁל יַיִן רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אִם הָֽיְתָה פְקוּקָה מִלְּמַעֲלָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְתוּחָה מִלְּמַטָּן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אִם הָֽיְתָה הַתַּחְתּוֹנָה מְכוּסָּה אַף עַל פִּי שֶׁהָעֶלְיוֹן מְגוּלֶּה מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁאֵירֶס נָחָשׁ עוֹמֵד כִסְּבָכָה וְעֹמֵד מִלְּמַעֲלָן. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֶׁלֹּא טָרַף. אֲבָל אִם טָרַף אָסוּר.
Traduction
Quant à l’entonnoir au vin, R. Néhémie dit qu’on peut s’en servir s’il est bouché d’en bas, fut-il découvert en haut; selon R. Juda, c’est permis si le bas est couvert, le haut fut-il découvert (il suffit que l’un des côtés soit bouché, ou couvert), parce que le venin du serpent se maintien horizontalement au-dessus comme un filet. C’est vrai toutefois qu’il surnage, dit R. Eliézer, lorsqu’on ne l’a pas agité pour mélanger le tout; mais lorsqu’on a mêlé le tout, le venin descend.
Pnei Moshe non traduit
המשמרת של יין. שמשימים על הכלי לסנן בו את היין דתנינן לקמן במתני' דר' נחמיה מתיר משום גילוי ומפרש בברייתא אליבא דר' נחמיה דאם היתה פקוקה מלמעלה במקום ששופכין בה היין אע''פ שמלמטה היא פתוחה שאינה נוגעת בכלי שלמטה אלא היא תלויה אפ''ה אין בה משום גילוי:
ר' יהודה אומר אם היתה התחתונה מכוסה. כלי התחתון שנשפך היין לתוכו הוא מכוסה שנתן המשמרת עליו אע''פ שהעליון של המשמרת מגולה מותר מפני שאירס הנחש עומד כסבכה שהיא למעלה כך הוא צף ועומד מלמעלן ואינו בא לתוך כלי התחתון שמסננין לתוכו:
א''ר אלעזר בשלא טרף. את היין שבמשמרת אבל אם טרף ועירבו אסור מפני שהאירס נתערב בו. לגין בתיקו. לגין של יין שהוא נתון בתיק שלו מותר דאין כאן חשש שישתה הנחש ממנו כיון שהוא טמון בהתיק ומשום סיפא נקט לה:
לָגִין בְּתֵיקוֹ מוּתָּר מְכוּסֶּה וְאֵינוֹ פָקוּק אָסוּר. פָּקוּק וְאֵינוֹ מְכוּסֶּה אִם הָיָה פְקָקוֹ חוּץ מוּתָּר. תְּרֵין אֲמוֹרִין חַד אָמַר כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל בְּפִיקוּקוֹ. וְחָרָנָה אָמַר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹכוֹ רֹאשׁ הַכַּרְכָּר. אָמַר רִבִּי בָּא מָאן דַּעֲבַד טַבָּאוּת פָּקִיק לָהּ וּמְכַסֶּה לָהּ.
Traduction
Lorsqu’on a placé des mesures dites loug dans leur étui (après les avoir vérifiées), il est permis de s’en servir même s’ils étaient découverts (car l’étui les protège); s’ils sont seulement couverts, non bouchés, il est défendu de s’en servir; s’ils sont bouchés, non couverts au même endroit, c’est permis. Enfin, si l’on a enfoncé tellement à l’intérieur la matière servant à boucher qu’on ne puisse la retirer, ce sera un cas sur lequel il y a divergence d’avis: d’après l’un, si le bouchon adhère assez pour qu’en le saisissant on puisse soulever le tonneau, l’usage est permis. D’après l’autre, il faut que le bouchon soit tellement serré, que l’on ne puisse pas y enfoncer une aiguille à sacs. R. Aba dit: celui qui veut agir pour le mieux les bouchera et les couvrira.
Pnei Moshe non traduit
מכוסה. אם הלגין הוא חוץ מהתיק ומכוסה בכיסוי כל דהו ואינו פקוק בתוכו אסור דחיישינן שהסיר הנחש המכסה ושתה ממנו וכדלקמן דחמתיה מגלי ומכסי:
פקוק ואינו מכוסה. שאין הכיסוי עליו אלא פקוק בפקק בתוכו:
אם היה פקקו חוץ. שנראה מבחוץ שהוא גבוה ובולט מותר דכשרואה הנחש הפקק אינו בא לשתות ממנו א''נ חוץ מל' חציצה ודבוק וכך הוא בתוספתא פ''ז ואם היה פקק חץ בה ה''ז מותר ודוקא אם הוא חזק כדמפרש ואזיל דתרין אמוראין פליגי ביה:
חד אמר. אם הוא פקוק בחוזק ודוחק כל כך כדי שינטל הלגין בפיקקו דאי לאו הכי חוששין שמא שתה מן היין שלמעלה שבין הפקק ובין שפת הכלי ואידך אמר שיהא פקוק כדי שלא יכנס לתוכו בין הפקק ושפת הכלי ראש הכרכר של אורג שהוא דק ואינו צריך שינטל בפקקו:
מאן דעבד טבאות. מי שהוא רוצה ליזהר ולעשות יותר בטוב פקיק להכלי ומכסה ג''כ מלמעלה:
Troumot
Daf 43b
לָגִין שֶׁהִנִּיחוֹ בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל וּשְׁכָחוֹ וְחָזַר וּמְצָאוֹ אָסוּר. בָּדַק וְאַחַר כָּךְ הִנִּיחוֹ מוּתָּר. חַד עוּבְדָא אָתָא קוֹמֵי רִבִּי בְּחַד דְּחָֽמְתֵיהּ מְגַלֵּי וּמְכַסֵּי. אָמַר מִפְּנֵי רָשָׁע זֶה נְקַלְקֵל אֶת הַכִּיסּוּיִין. אָמַר רִבִּי מָנָא לֹא מִסְתַּבְּרָא דְּלֹא דְּהַהִיא עוּבְדָא 43b דְּהַהוּא אָסִיר.
Traduction
Si l’on a laissé lesdites mesures dans une boîte, dans une caisse, ou dans une tour, et qu’après les avoir oubliées là, on les y retrouve, il est interdit de s’en servir; si après avoir vérifié qu’elles sont bien fermées (et n’ont pas de trou), on les laisse là, il est permis d’en user. Il arriva u jour, en présence de Rabbi, qu’il vit un serpent pousser le couvercle du liquide, en boire et le laisser retomber. -Faut-il, à cause de ce fait, toujours craindre que le couvercle même ne serve pas à le protéger? -Non, dit-il; à cause de cette méchant exception on ne peut pas annuler tous les couvercles. En effet, dit R. Mena, ce n’est pas à dire pour cela que l’on permette aussi l’usage du liquide dans le présent cas, qui évidemment est interdit (seulement on ne craint pas la répétition de ce fait pour d’autres objets couverts).
Pnei Moshe non traduit
לגין של יין שהניחו בשיד' תיבה ומגדל. ולא בדקו בתחלה שם באותו שידה וכו' ושכחו שם וחזר ומצאו אע''פ שהיה בשידה וכו' אסור דשמא יש בו נחש מקודם שהניחו שם:
בדקו. וראה שהוא נקי ואין בו כלום ואח''כ הניחו מותר ולא חיישינן שמא בא הנחש וחזר ויצא משם:
בחד דחמתיה מגלה ומכסי. אחד היה רואה שהנחש מגלה הכלי ומכסה אותו ובא מעשה לפני רבי ואמר וכי מפני רשע זה שעשה כן נקלקל את תיקון הכסויין ולחוש שמא גם שאר הנחשים יעשו כזה. א''כ בניחותא אמר דעכשיו מפני רשע זה נקלקל את תיקון הכסויין שלא לסמוך עליהן והשתא שייך שפיר הא דר' מנא אבתריה:
לא מסתברא דלא ההיא עובדא דההוא אסיר. כלומר ואמאי נחמיר בכולן וכי לא מסתברא אלא האי עובדא של זה הוא דאסיר שראוהו עושה כך אבל לא בשביל זה נקלקל את הכיסויין בעלמא דסתם נחשים אין דרכן לכסות כ''א לגלות אותן:
אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה חָלָב שֶׁל גּוֹי לָמָּה אָסוּר. מִפְּנֵי תַעֲרוֹבֶת בְּהֵמָה טְמֵאָה. וְתַנִּינָן עוֹמֵד הוּא גוֹי וְחוֹלֵב בָּעֶדֶר וְיִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. רָבָא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חָלָב שֶׁל גּוֹי לָמָּה אָסוּר. מִפְּנֵי הַגִּילּוּי. וְיַעֲמִיד אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מִפְּנֵי הָאֵירֶס הָעוֹמֵד בֵּין הַנְּקָבִין.
Traduction
R. Jérémie dit: pourquoi ne peut-on pas consommer du lait cédé par un païen? parce qu’il y a à craindre qu’il ne l’ait mêlé à du lait d’animal impur, puisqu’il est dit:pendant que le païen est en train de traire une femelle de son troupeau, l’Israélite se tient auprès de lui, et alors il pourra en boire sans crainte de mélange interdit. Rabba dit au nom de R. Juda, ou R. Simon au nom de R. Josué b. Levi: Pourquoi le lait du païen est-il interdit? Parce qu’il est à craindre qu’il ait été découvert et exposé aux reptiles. Mais alors pourquoi ne pas attendre qu’il soit tourné en fromage et enlever la croûte supérieure où le venin surnage? C’est que, dit R. Samuel b. R. Isaac, il arrive que le venin glisse dan les trous du fromage.
Pnei Moshe non traduit
א''ר ירמיה חלב של גוי וכו'. גרסי' להא בפ''ב דע''ז בהלכה ח' אמתניתין חלב שחלב נכרי וכו' דפליגי בטעמא למה הוא אסור:
מפני תערובת. של חלב בהמה טמאה ולא משום חשש גילוי וכהאי דתנינן בתוספתא דע''ז פ''ה עומד הוא נכרי וכו' והתם גריס ישראל יושב בעדרו והנכרי חולב ומביא לו ואינו חושש וכן הוא בע''ז וגי' זו ניחא טפי דש''מ דאין החשש אלא משום תערובת חלב טמא וכשישראל יושב בעדר סגי שרואה שאין שם בהמה טמאה ואע''פ שאינו רואה אם לא נתגלה:
רבא וכו'. פליג דהחשש הוא משום גילוי שאין הנכרים נזהרין בו:
ויעמיד. החלב ואם יש בו ארס הנחש אינו נקפא. ומשני מפני האירס שעומד בין הנקבים של הגבינה ואינו ניכר:
שְׁלֹשָׁה אֵירוֹסִין הֵן. אֵרֶס שׁוֹקֵעַ. וְאֵירֶס צָף. וְאֵירֶס עוֹמֵד כִּסְבָכָה מִלְּמַעֲלָה. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יִרְמְיָה אִיתְגַּלְּייָן גּוּגִייָתֵיהּ דְסִדְרָא רוּבָּה. שָׁתוֹן קַדְמִייָן וְלֹא מֵייתוֹן. אֲחַרָייָן וּמֵייתוֹן. אֲנִי אוֹמֵר אֵירֶס שׁוֹקֵעַ הָיָה. פָּעֲלַייָא הֲווֹן בְּחַקְלָאאִיתְגַּלְּייָן קוֹלָתָא דְמַיָא וְאִישְׁתּוֹן מִינָהּ קַדְמִייָן וְלָא מֵיתוֹן. אַחֲרָייָן וּמֵיתוֹן. אֲנִי אוֹמֵר אֵירֶס שׁוֹקֵעַ הָיָה. וְתַנֵּי כֵן חָבִית שֶׁנִּתְגַּלְּתָה וְכֵן אֲבַטִּיחַ שֶׁנִּיקֻּר וְאָֽכְלוּ וְשָׁתוּ רִאשׁוֹנִים לֹא יֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ אַחֲרוֹנִים. אֲנִי אוֹמֵר אֵירֶס שׁוֹקֵעַ הוּא. יַיִן שֶׁנִּתְגַּלָּה וְשָׁתוּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם אָסוּר לוֹכַל וְלִשְׁתּוֹת אַחֲרֵיהֶן אֲנִי אוֹמֵר אֵירֶס שׁוֹקֵעַ הוּא.
Traduction
Or, il y a trois venins (254)Babli, ib. FÊ; 30b.: celui qui glisse dans les interstices, celui qui surnage, et celui qui se tient au-dessus comme un filet. Ainsi, au temps de R. Jérémie, on avait découvert une cuve ou citerne sise dans la maison d’étude; les premiers qui en burent ne moururent pas, mais les autres en moururent; c’est une preuve que le poison avait glissé au fond. De même une autre fois, des ouvriers travaillant à Halla (aux champs) virent une cruche d’eau et en burent; les premiers ne furent pas atteints, mais les autres en moururent. C’est encore une preuve que le poison avait glissé au fond. On dit aussi: lorsque d’un tonneau découvert, ou d’un melon troué, les premiers ont mangé et bu, les autres ne devront plus y toucher, de crainte que le poison n’ait glissé au fond; pour la même cause, lorsque dix personnes auront bu du vin qui avait été découvert, les autres ne devront plus en boire.
Pnei Moshe non traduit
שלשה אירסין הן וכו'. והתם בע''ז מפרש לה של זקן צף הוא מלמעלה ושל בחור שהוא חזק וכובד בו שוקע בתוך המשקה לקרקעיתו של הכלי ושל בינוני עומד כסבכה מלמעלה ואינו צף ממש:
גוגייתה דסדרא רובה. גיגית יין שהיה לאנשי ביהמ''ד הגדול ושתו הראשונים ממנו ולא מתו והאחרונים שתו ומתו וקאמר שאני אומר אירס שוקע היה ולפיכך לא הזיק להראשונים וכן בהאי עובדא דפועלים בחקלא וכו' וכן הוא בע''ז:
ותני. בתוס' דמכלתין פ''ז כן:
חֲמִשָּׁה מַשְׁקִין אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּילּוּי. הַצִּיר וְהַמּוּרִייֵס וְהַחוֹמֶץ וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבָשׁ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּדְבָשׁ. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ נוֹקֵר. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא הֲוָות בְּיָדֵיהּ צְלוּחִית דִּדְבָשׁ מִגַּלִּיָּא. לֹא אִסְפַּק מִישְׁאוֹל עַד דְּפַעְפָּעַת בְּיָדֵיהּ.
Traduction
Il y a cinq liquides qui peuvent rester impunément découverts. Ce sont: la sauce et le jus des poissons, le vinaigre, l’huile, le miel. R. Simon défend le miel, et les sages reconnaissent comme lui que lorsqu’on voit un trou dans le miel, il est dangereux d’en manger. R. Hinena b. Papa avait en main une bouteille de miel découvert; et au moment où il voulait demander s’il est permis d’en user, des taches se formèrent révélant la présence du reptile venimeux.
Pnei Moshe non traduit
חמשה משקין וכו'. בתוספתא שם:
מודים חכמים. לר''ש בשראו אותו נוקר אם ראו הדבש שהוא נקור בנקירות נקירות חוששין שמא אכל הנחש ממנו והוא הנוקר:
ולא הספיק לשאול. אם יש בו חשש גילוי עד דפעפעת הצלוחית ונבקע בידו מפני הארס א''נ שמאליה נשברה כדי שלא יבא לידי ספק גילוי:
רַב וּשְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין נִיתְּנָה רְשׁוּת לָאָרֶץ לִבָּקַּע מִפָּנָיו. וְלֹא נִיתְּנָה רְשׁוּת לְכֵלִי לִיבָּקַע מִפָּנָיו. רִבִּי חִייָה רַבָּה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי הֲווֹן יָֽתְבִין בְּחַד בַּיִת אָֽזְלוּ מַרְמְרִין. אָֽמְרִין אֶיפְשַׁר דְּהוּא מִיתְחֲמֵי הָכָא וְאִיתְחֲמֵי. אָֽמְרִין בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּחַר בָּהֶן בָּחֲכָמִים שֶׁאָֽמְרוּ נִיתְּנָה רְשׁוּת לָאָרֶץ לִבָּקַּע מִפָּנָיו. וְלֹא נִיתְּנָה רְשׁוּת לְכֵלִי לִיבָּקַע מִפָּנָיו.
Traduction
C’est que, disent Rav et Samuel tous deux, à l’approche du reptile la terre se fond pour le laisser passer, mais le vase ne pouvant se fendre est forcé de la garder. R. Hiya le grand et R. Simon b. Rabbi étaient assis dans une maison et se dirent, en apercevant les taches marbrant le liquide: peut-être pouvons-nous apercevoir le reptile, et ils le virent en effet. Béni soit, s’écrièrent-ils, celui qui a manifesté sa prédilection pour les sages qui ont dit: ''la terre a la faculté de se fendre pour livrer passage au reptile, non le vase qui le contient''.
Pnei Moshe non traduit
ניתנה רשות לארץ לבקע מפניו. כלומר דרך הנחש והוא ממין הקטן כדלקמן ושפיפון שמו והוא נבלע בארץ וחוזר לחורו וכשרוצה לצאת נבקע הקרקע מפניו ויוצא אבל אם הוא על הכלי לא ניתנה רשות לבקע מפניו כלומר שאין דרכו שיהא נבלע בתוך הכלי כדי לשתות ולחזור ולצאת שלא ניתן לו רשות לזה כ''א דוקא כשהכלי מגולה שותה ממנה ולפיכך מהני כשהיא מכוסה:
יתבין בחד בית אזלי מרמרין. והלכו בתוכו על אבני מרמרא שהיה הבית רצוף בהן ואמרו אם אפשר הוא שיהא נראה אותו הנחש כאן ולבקוע הקרקע של מרמרא ואדהכי איתחמי ואמרו ברוך הוא שבחר בהן בחכמים ובדבריהם:
רִבִּי יַנַּאי הֲוָה מִידְחַל מִינֵיהּ סַגִּין וַהֲוָה יְהִיב עַרְסֵיהּ עַל אַרְבָּעָה מָרוֹשִין דְּמַייָן. חַד זְמָן פָּשַׁט יָדֵיהּ וְאַשְׁכְּחֵיהּ גַּבֵּיהּ. אָמַר אֲרִימוֹן מִינֵיהּ שׁוֹמֵר פְּתָאִים י֙י.
Traduction
R. Yanaï en avait une telle peur, qu’il plaçait les 4 pieds de son lit dans autant de cuvettes pleines d’eau pour rendre l’accès du lit impossible. Un jour, il étend la main et s’aperçoit qu’il y a un reptile auprès de lui dans le lit. Il fit désormais enlever les cuvettes d’eau, en disant avec le Psalmiste (Ps 116, 6): l’Eternel garde les simples (c.-à-d. je ne veux plus me fier qu’en Dieu).
Pnei Moshe non traduit
הוה מידחיל מניה סגין. היה מתפחד הרבה מפניו לפי שהוא קטן כשערה ואינו נראה והיה נותן מטתו על ארבעה מזרקי מים לארבע רגליה שלא יוכל לבא אצלו ופעם אחת פשט ידיו ומצאו אצלו וצעק ואמר הרימו אותו ממני שומר פתאים ה' שלא הזיק אותי:
וְכַמָּה הוּא שִׁיעוּר נֶקֶב. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה מְחַוֵּי בָהּ הָכֵין אָמַר רֹאשׁ אֶצְבָּעִי קְטַנָּה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּדֵי שֶׁלֹּא תִיכָּנֵס רֹאשׁ אֶצְבַּע קְטַנָּה לְתוֹכוֹ שֶׁל תִּינּוֹק בֶּן יוֹמוֹ. וַאֲפִילוּ פָּחוֹת מִיכֵּן הוּא עָלִיל. אֶלָּא דְלֹא יָדַע דְּהוּא נָפַק לֹא עָלִיל. הָדֵין סִלְטָא אֲפִילי קָטָן כַּמָּה אָסוּר דְּהוּא עָלִיל בְּהָדָא וְנָפִיק בְּהָדָא. הָדָא סַלָּקוּתָא אֲפִילוּ דְהוּא תַלְייָא כַמָּה אֲסוּרָה דְּהוּא מִשְׁתַּלְּשֵׁל.
Traduction
Quelle devra être la mesure du trou fait aux fruits pour qu’ils soient interdits à cause du danger de venin? R. Jacob b. Aha au nom de R. Hiya montrait que celui-ci exigeait la grandeur de l’extrémité du petit doigt. R. Jacob bar Aha ou R. Simon b. Nawa dit au nom de R. Josué b. Levi ce trou peut avoir une si petite taille que l'on ne puisse pas y passer le petit doigt d’un enfant qui vient de naître. Mais ne peut-il pas entrer dans un trou encore pus petit? Oui; mais lorsque le trou est si petit que le reptile ne sait pas s’il aura assez de place pour s’y retourner et en sortir, il n’y entrera pas. Quant à la passoire, quelque petits que soient les trous, il est défendu de l’employer, car on peut supposer que le reptile entrant d’un côté a passé par l’autre. Quant au vase suspendu en l’air (255)Selon Schšnhak, ˆ ce mot, c'est une cruche pour le vin, ayant des deux c™tŽs des trous ou ouvertures., quelque élevé qu’il soit, il est interdit parce que le reptile en rampant le long du mur, entre et s’y suspend.
Pnei Moshe non traduit
וכמה הוא שיעור נקב. סיפא דהתוספתא דלעיל היא בדקו לשידה תיבה ומגדל ואח''כ הניחו מותר ומסיים שם ואם היה בהן נקב אסור ומפרש וכמה היא שיעור הנקב:
מחוי ביה הכין. הראה בראש אצבע קטנה שלו ואמר כך הוא השיעור כדי ראש אצבעי קטנה:
של תינוק בן יומו. שאפי' הנקב קטן כל כך יכול הוא להכנס וכדמסיים ואזיל שאפי' בפחות מיכן הוא יכול ליכנס לפי שאותו המין נחש הוא כשערה כדלקמן:
אלא דלא ידע דהוא נפק לא עליל. כלומר אלא כל זמן שאין לו ריוח מועט בנקב שיוכל לצאת מהר אינו נכנס ולפיכך אין חוששין אם הנקב הוא בפחות משיעור הזה:
הדין סלתא. סל קטנה ובה איזה דבר שיש בו חשש כגון אבטיח וכיוצא בו חוששין ואפי' הנקב קטן כמה אסור מפני שהנחש רואה בו נקבים נקבים ויכול ליכנס בזה ויוצא בזה ולפיכך נכנס שם:
הדא סלקותא. הוא ג''כ סל ותולין אותו על היתד ונקרא סלקותא ואפי' הוא תלוי וגבוה כמה אסור דהנחש משתלשל מלמעלה ויורד ונכנס בתוכו:
אֵי זֶהוּ מָקוֹם קָרוֹב. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל מֵאוֹזֶן חָבִית וּלְפִיהָ. וְלֹא חֲמִי לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא מִין קָטָן הוּא וּשְׁפִיפוֹן שְׁמוֹ וְהוּא דוֹמֶה לִשְׂעָרָה.
Traduction
Qu’est-ce que la Mishna entend pas un endroit rapproché? L’espace compris, dit R. Samuel, entre l’anse d’un tonneau et son ouverture. S’il faut un intervalle de temps suffisant pour que l’animal soit venu, ait bu et soit retourné à son nid, quelle sera la règle lorsqu’on n’aura quitté le liquide découvert que pendant la moitié de ce temps et qu’au retour on n’aperçoit rien? Ne peut-on pas en inférer qu’il n’est pas venu de reptile? Cela ne prouve rien, répond R. Hanina, car il y a une espèce si petite nommée vipère (256)Ecraste (?) citŽe dans la (Gn 49, 17) Cf. la glose dite Tossaf™th en Hulin 10, qu’elle ressemble à un cheveu (et qu’on peut ne pas l’apercevoir, même en l’ayant sous les yeux).
Pnei Moshe non traduit
איזהו מקום קרוב. דקתני במתני' כדי שיבא ממקום קרוב:
מאוזן חבית ולפיה. חבית לאו דוקא אלא כד או איזה כלי וכדי שיעור מאוזן הכלי ולפיו הוא מקום קרוב דשמא הוא תחת אוזן הכלי ואם שהה מגולה כל כך אסור:
ולא חמי ליה. בתמיה וכי אינו יכול לראותו אם הוא תחת אוזן הכלי ומשני ר' חנינא מין קטן הוא וכו' ואינו נראה כל כך ומפני אותו המין הקטן הוא דחששו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source